איך עושים קמפיין מימון המונים, חלק א׳ - לפני

נגה מן //

בחודש פברואר 2019 עמותת QueenB יצאה בקמפיין מימון המונים באמצעות פלטפורמת Giveback שגייס 142,045 ש״ח, שהיו 109% מהיעד המקורי שהגדרנו. למדנו הרבה על איך עושים פרויקט מימון המונים בצורה מוצלחת, והתובנות שלנו מתאימות ומעניינות לא רק לעמותות אלא לכל מי שחושב על קמפיין כזה.

הרבה מהעבודה על הקמפיין אפשר וצריך לעשות לפני שהוא בעצם מתחיל.



אחת התשורות שהוצעו בקמפיין


בחירת הפלטפורמה

די מפתיע לגלות כי פלטפורמות למימון המונים לוקחות עמלות גבוהות מאד, גם מעמותות וגופים ללא מטרות רווח. כמעט בכל הפלטפורמות השונות (הדטארט, מימונה וכו׳) העמלות עומדות על כ- 9%, כשאחרי מע״מ זה מגיע לכמעט 10%.

כדי להימנע העמלה הגבוהה הזו אפשר לקיים קמפיין מימון המונים עצמאי, מבלי להשתמש בפלטפורמות הקיימות אבל צריך לקחת בחשבון את היתרונות שהן מעניקות: ממשק נח להצעת מבחר תשורות, סליקה אמינה וחשיפה.

בעיני זה מאד תלוי ביכולות שעומדות לרשותכם (אתר קיים, יכולות עיצוב ופיתוח), בתשורות שתציעו והאם יש לכם קהל קיים שמוכן לתרום. בסך הכל האפשרות הפשוטה וה׳בטוחה׳ יותר היא להיעזר בפלטפורמות הקיימות.

נקודה שיש לקחת בחשבון כבר בשלב זה - ברב הפלטפורמות תידרשו להפיק קבלות עבור התומכים שלכם. במידה ואינכם עמותה / עסק / עוסק פטור או מורשה, בררו את הנושא הזה עם רואה חשבון.

עוד פרט חשוב - הכסף לרב עובר בהעברה בנקאית ב-10 לחודש שלאחר סיום הפרויקט.


יצירת תוכן

אחד השלבים הקריטים בבניית הקמפיין הוא יצירת התוכן שילווה וישווק אותו. בשלב ראשון מדובר על כתיבת טקסט לעמוד הקמפיין ובדרך כלל גם יצירת סרטון. בהמשך מדובר על כלל המהלך השיווקי שיקדם את הפרויקט - בין אם מדובר בטקסט לעיתונות, פוסטים בפייסבוק וכו׳.

יש להתאים את התוכן והסגנון למטרת הגיוס ולקהל היעד. כדאי להשקיע בכך תכנון ומחשבה ואף להיעזר באנשי מקצוע אם יש צורך.

מתוך תכנון הפוסטים שבוצע לפני תחילת הקמפיין

אצלנו מעבר לפניות אישיות לאנשים בוואטסאפ ובמייל, מרבית הפרסום היה בפייסבוק: בדף של העמותה, בקבוצות רלוונטיות ובעזרת המון שיתופים. עוד לפני שהקמפיין התחיל תכננו מה יפורסם בערך בכל יום, עם פוסט או שניים בכל יום. התוכן ברובו היה ערוך ומוכן לפרסום כבר מראש. אפרט על זה עוד בפוסט הבא, שיעסוק בזמן שבו הקמפיין באוויר.



הגדרת סכום היעד

יש פרויקטים שבהם קל להגדיר את סכום היעד, כי זהו פשוט התקציב הדרוש לקיומו. במידה ויש כזה, נסו לחשב ולקזז את כל הוצאות הקמפיין (כולל עמלה + מע״מ לפלטפורמה, הפקת התשורות, תשלום לספקים חיצוניים, משלוח וכו׳) וקבעו סכום שיהיה עדיין מספיק ומשתלם אחרי כל אלה.

במקרה שלנו לא היה סכום ברור כזה, ידענו שיש סכום מינימלי שאם נגייס פחות ממנו לא משתלם לנו לצאת לקמפיין, אבל מן הסתם לא היה סכום מקסימלי: כמה שיותר יותר טוב.

בפלטפורמה שאנחנו בחרנו השיטה היא של ׳הכל או כלום׳: אם לא מגיעים לסכום היעד שהוגדר לא מקבלים את הכסף, אבל ניתן להמשיך ולגייס מעבר לסכום שהוגדר (במסגרת הזמן שהוגדר מראש).

יש פלטפורמות אחרות שבהן הכסף מגיע ליזמים בכל מקרה, אבל גם שם לא כדאי לשים סכום יעד מוגזם בגובהו, כי יש משמעות פסיכולוגית גדולה לאחוז ההתקדמות שתומכים פוטנציאלים רואים וכמה זה מעודד אותם לתרום.

יש כאן משחק בין הצבת סכום כמה שיותר גבוה לבין משהו שריאלי לעמוד בו. אנחנו נעזרנו בכלל אצבע שאומר ש-20%-30% מהסכום צריך להיות כזה שקל לגייס אותו באמצעות המעגל הראשון בלבד - כלומר משפחה וחברים קרובים. ניסינו להעריך כמה אנשים יתרמו לפרויקט בוודאות וכמה כסף נוכל לגייס מהם. מהמספר הזה, שהיווה את ה-20% שלנו, גזרנו את ה-100%.

בחירת משך הזמן

ברב הפלטפורמות תתבקשו להגדיר בעצמכם מהו משך הזמן שהפרויקט יהיה באוויר. גם כאן צריך למצוא איזשהו איזון: תקופה ארוכה מספיק כדי שיהיה זמן לפרסם ולהגיע לכמה שיותר אנשים (להגיע לתקשורת ולהתניע שיתופי פעולה לוקח זמן), ומצד שני קצרה ככל האפשר כי זו תקופה מתוחה ואינטנסיבית וקשה לעשות בה דברים אחרים. ברב הפרויקטים ה׳גלים׳ המשמעותיים של התר